אפידמיולוגים אומרים לנו שנגיף הקורונה לא היה "ברבור שחור". במהלך חיינו, יהיו מגפות חמורות באותה מידה, אם לא יותר. וכאשר תגיע המגפה הבאה, סין, סינגפור ואולי וייטנאם יהיו מוכנות טוב יותר, כי הן למדו מהחוויה הנוראית הזו. כמעט כל מדינה אחרת, כולל רוב מדינות ה-G20, תהיה פגיעה בדיוק כפי שהייתה כשהגיעה מגפת הקורונה.
אבל איך זה יכול להיות? אחרי הכל, האם העולם עדיין נאבק במגפה הקשה ביותר מזה מאה שנה, שכבר הרגה כמעט 5 מיליון בני אדם ואילצה ממשלות להוציא כ-17 טריליון דולר (ועוד מעט) כדי למתן את הנזק הכלכלי? והאם מנהיגי העולם לא הזמינו מומחים מובילים כדי להבין מה השתבש וכיצד נוכל לעשות זאת טוב יותר?
פאנלים של מומחים דיווחו כעת, וכולם אומרים פחות או יותר את אותם הדברים. העולם לא מוציא מספיק כסף על ניטור התפרצויות של מחלות זיהומיות, למרות הפוטנציאל שלהן להפוך למגפות. חסרות לנו עתודות אסטרטגיות של ציוד מגן אישי (PPE) וחמצן רפואי, או כושר ייצור חיסונים פנוי שניתן להגביר במהירות. ולסוכנויות הבינלאומיות האחראיות על ביטחון הבריאות העולמי חסרים מנדטים ברורים ומימון מספיק, והן אינן נושאות באחריות מספקת. במילים פשוטות, אף אחד לא אחראי על תגובת המגפה ולכן אף אחד לא אחראי לה.
תקציר מתוך Chinadaily
זמן פרסום: 29 באוקטובר 2021