השלב הבא של חזרתה של סין למרכזיות

הערת העורך: סין הגיעה להישגים יוצאי דופן בבניית מדינה סוציאליסטית מודרנית תחת הנהגתה של המפלגה הקומוניסטית של סין, שיכולה לסייע למדינות אחרות להתוות את דרכן למודרניזציה. והעובדה שסיוע בבניית קהילה עולמית עם עתיד משותף הוא אחת הדרישות החיוניות למודרניזציה של סין מראה שהיא ממלאת את אחריותה הגלובלית לסייע למדינות אחרות לקדם את התפתחותן. שלושה מומחים חולקים את דעותיהם בנושא עם China Daily.

סין אינה "עולה", אלא חוזרת למרכזיותה הקודמת על הבמה העולמית - ואולי עומדת לעלות עליה. סין חוותה שלוש תקופות עולמיות בהיסטוריה: "תור זהב" שכיסה את שושלת סונג (960-1279); תקופה של דומיננטיות בתקופת שושלות יואן (1271-1368) ומינג (1368-1644); וחזרה למרכזיות מדנג שיאופינג בשנות ה-70 ועד שי ג'ינפינג כיום.

היו תקופות גדולות אחרות בהן הצטלבו ההיסטוריה העולמית והסינית. עם זאת, בקונגרס הלאומי ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של סין, אימצה המדינה מודל מבני שמטרתו קבלת החלטות מהירה ויעילה יותר, שממנו ניתן להסיק את כוונתה של המדינה להשלים את חזרתה למרכזיות בסדר עולמי חדש המבוסס על יעילות ושגשוג מבית.

הקונגרס ה-20 של המפלגה אישר את שי ג'ינפינג כבליבה של המפלגה הקומוניסטית של סין, והקים ועד מרכזי חדש בן 205 חברים של המפלגה הקומוניסטית של סין, וועדה קבועה חדשה של הלשכה הפוליטית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של סין.

יש כאן כמה נקודות עניין חשובות לכל חוקר מדיניות חוץ מנוסה.

ראשית, בעיקר במערב, חלוקת הכוח המבצע למנהיג הסיני תוארה כ"ריכוזית יתר על המידה". אך במערב - ובמיוחד בארצות הברית - רעיון "הנשיאות המבצעת" והשימוש ב"הצהרות חתימה" הם ריכוזיות רדיקלית המאפשרת לנשיאים לעקוף חקיקה, אשר צברה תאוצה מאז נשיאותו של רונלד רייגן ועד ג'ו ביידן.

שנית, חשוב להדגיש שני מאפיינים של דבריו של מזכ"ל הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של סין, שי ג'ינפינג, בקונגרס המפלגה ה-20: דמוקרטיה עם מאפיינים סיניים ומנגנוני שוק עם מאפיינים סיניים.

דמוקרטיה בהקשר הסיני מורכבת מפעולות מפלגתיות יומיומיות ובחירות/בחירות ברמה הלאומית הרחבה או המקבילה ל"שלטון מקומי" במדינות כמו גרמניה וצרפת. כאשר מאוזן עם "כוח ישיר" ברמות הוועדה הקבועה של הלשכה הפוליטית, תהליך קבלת ההחלטות של סין הוא אמצעי לאיסוף נתונים ומידע "בזמן אמת" כדי להבטיח קבלת החלטות רלוונטית ויעילה.

מודל מקומי זה מהווה משקל-נגד חשוב לסמכות לאומית, משום שקבלת החלטות ישירה מתחרה ביעילות וברלוונטיות. לכן, זהו מאפיין מרכזי שיש לשים לב אליו בשנים הקרובות כחלק מפרדיגמת הממשל הסינית.

שלישית, "מנגנוני שוק" בסוציאליזם בעל מאפיינים סיניים פירושם מקסום הבחירה המקומית תוך הבטחת "שגשוג משותף". המטרה כאן היא להשתמש בשוק כדי לזהות ולדרג סדרי עדיפויות, ולאחר מכן - באמצעות קבלת החלטות ישירה - לבצע החלטות, יישום ובדיקה לצורך יעילות מרבית. השאלה אינה האם מסכימים או לא מסכימים עם מודל זה. קבלת החלטות למימוש שגשוג משותף עבור יותר מ-1.4 מיליארד איש אינה תקדים בעולם.

אולי האות והרעיון הבולטים ביותר שהביע שי בדבריו בקונגרס המפלגה ה-20 הוא הדרישה ל"אחדות", "חדשנות" ו"ביטחון" במסגרת הפרוטוקול הפעיל של "מודרניזציה".

בתוך המונחים והמושגים הללו מסתתרות מערכות הפיתוח השאפתניות והמורכבות ביותר בהיסטוריה: סין הוציאה יותר אנשים מעוני מכל מדינה בהיסטוריה האנושית, כאשר חלקה בתמ"ג העולמי גדל פי ארבעה; סין מייצרת יותר מהנדסים בכל שנה מכל מדינה; ומאז ש-AlphaGo של גוגל ניצחה את Fan Hui במשחק העתיק Go בשנת 2015, סין הובילה את העולם בחינוך, חדשנות ויישום של בינה מלאכותית.

לסין יש גם את מספר הפטנטים השני בגודלו בתוקף, והיא מובילה את העולם בייצור וסחר, כמו גם ביצוא טכנולוגיה.

עם זאת, גם בפני ההנהגה הסינית ניצבת אתגרים חסרי תקדים, מסוג שלא נראה כמותו מעולם. מבחינה פנימית, סין חייבת להשלים את המעבר שלה לאנרגיה נקייה מבלי לסגת לשימוש בפחם ובדלקים מאובנים אחרים, ולבלום ביעילות את מגפת הקורונה תוך שמירה על צמיחה כלכלית.

כמו כן, על המדינה להשיב את האמון בשוק הנדל"ן שלה. שגשוג מוביל למחזורי ביקוש ואשראי אינפלציוניים, מה שמגביר את החוב והספקולציות. לכן, סין תזדקק למודל חדש להתמודדות עם מחזור ה"פריחה והשפל" כדי לייצב את מגזר הנדל"ן שלה.

יתר על כן, מבחינה גיאופוליטית, שאלת טייוואן מסווה סוגיה רחבה יותר. סין וארצות הברית נמצאות בעיצומה של "שינוי יישור" בסדר העולמי, שמתפתח ללא הדיאלוג הדיפלומטי הרגיל של 60 השנים האחרונות. ישנה חפיפה של "מיפוי הגמוני" - שבה ארה"ב מקיפה את האינטרסים הסיניים מבחינה צבאית בעוד שסין שולטת כלכלית וכלכלית באזורים שהיו בעבר בעלי ברית עם המערב כברירת מחדל.

עם זאת, בנקודה האחרונה, העולם לא יחזור לדו-קוטביות. טכנולוגיות ארגוניות פירושן שגם מדינות קטנות וגם גורמים לא-מדינתיים יתפסו מקום בולט בסדר העולמי החדש.

שי קרא נכון לעולם המחויב לחוק הבינלאומי, לשלמות ריבונית ולשגשוג עולמי משותף, במטרה לטפח עולם של שלום. כדי להשיג זאת, סין חייבת להוביל בדיאלוג ובמערכת של "סיוע לעסקים" שמטרתה פיתוח פרגמטי, קיימות סביבתית וקידום מתמשך באיכות החיים ברחבי המרחב הציבורי.

מאת גילברט מוריס | צ'יינה דיילי | עודכן: 31-10-2022 07:29